פסק-דין בתיק ת"א 14045-04-09

כללי

1.         התובע יליד 30.10.1959, נפגע, לטענתו, ביום 31.5.2008 בתאונה במהלך גלישתו עם אבוב במגלשת מים בפארק המים לונה-גל שבחוף גולן. (להלן: "פארק המים"). הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), הינה הבעלים, המחזיקה, המנהלת והמפעילה של פארק המים ובמועדים הרלוונטיים לתובענה, הייתה מבוטחת, בביטוח אחריות, על-ידי הנתבעת 2. התביעה דנא, היא לתשלום הפיצויים המגיעים לתובע בגין נזק הגוף אשר נגרם לו, לטענתו, עקב התאונה.

2.         מגלשת המים, הינה תעלת מים בעלת חתך חצי עגול, יורדת בשיפוע תלול ובסופה בריכת נחיתה. בעשר נקודות לאורך התעלה, קיימות הגבהות שונות, שאחריהן שיפועים יוצרים אפקט של מים שוצפים. לצד התעלה, ישנו גרם מדרגות שבאמצעותו עולים הגולשים אל נקודת ההתחלה. בתעלה, מוזרמים מים ,בכמות שממלאת כמעט לגמרי את התעלה בקטעים המתונים. הגלישה מבוצעת באמצעות אבובים מפלסטיק עם שתי ידיות אחיזה, שמסופקים לגולשים באזור בריכת הנחיתה. הגולש מתיישב על האבוב ואוחז בשתי ידיות האחיזה. זרם המים במסלול הגלישה סוחף איתו את האבוב והגולש, מתחילת המסלול , דרך השיפועים התלולים, אל בריכת הנחיתה. המגלשה מופעלת על-ידי 8-6 עובדים/מפעילים והכל בהתאם לכמות הגולשים. (להלן: "מגלשת המים" או "המתקן").

3.         התובע לא פנה מיד לאחר התאונה הנטענת לקבלת טיפול רפואי. רק ביום 10.6.2008 הוא פנה, לראשונה, לקופת-חולים כללית לשם קבלת טיפול רפואי. הוא נבדק ונשלח לצילום U.S. בצילום אובחן קרע בשרוול המסובב בכתף הימינית. לאחר בירור והתייעצות עם אורטופד מומחה, הוחלט על טיפול ניתוחי. ביום 22.6.2008, התקבל התובע , באופן אלקטיבי, לבית-חולים פוריה (להלן: "בית-חולים"). ביום 23.6.2008 ובהרדמה כללית, עבר התובע ניתוח לתיקון הקרעים בשרוול המסובב הימיני ואקרומיו-פלסטיקה, כדי למנוע Inpingement בחלק הקרניאלי של כתף ימינית. מהלך הניתוח ואחריו היו תקינים. הכתף קובעה עם מתלה כתף, והוא שוחרר (ביום 25.8.2000) לביתו עם המלצות להמשך טיפול שמרני, קיבוע הכתף על-ידי מתלה כתף וביקורת במרפאת כתף של בית-החולים.

4.         המוסד לביטוח לאומי, ענף ביטוח נכות כללית, (להלן: "המל"ל") הכיר בתאונה וקבע לתובע נכות כללית (זמנית ויציבה) ואי-כושר להשתכר כדלקמן: 30% מיום 31.5.2008 ועד ליום 21.6.2008; 100% - מיום 22.6.2008 ועד ליום 31.8.2008 ; 50% - מיום 1.9.2008 ועד ליום 31.1.2009; 15% נכות רפואית יציבה, מיום 1.2.2009; אי-כושר להשתכר בשיעור של 75%, מיום 20.9.2009 ועד ליום 1.2.2009. המל"ל שילם לתובע קצבת נכות כללית בגין התאונה (נ/2).

5.         התובע נבדק על-ידי שלושה מומחים רפואיים: פרופ' גורדון אדלסון, מומחה לבעיות וניתוח כתף ומפרק מטעם התובע; ד"ר אלישע פרוינד, כירורג אורתופדי מטעם הנתבעת; ופרופ' חיים שטיין, מנתח אורתופדי מטעם בית המשפט. פרופ' אדלסון קבע בחוות-דעתו (מיום 11.3.2009) ,כי דרגת נכותו הרפואית היציבה של התובע בגין התאונה הנטענת הינה בשיעור של 25%, לפי סעיף 41(4)(ג) שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956 (להלן: "התקנות"), שיש להגדילה עד ל- 30%, בהתאם לתקנה 15 לתקנות, מאחר והתובע אינו מסוגל לעבוד כפי שעבד עובר לתאונה.

6.         ד"ר פרוינד, מומחה רפואי מטעם הנתבעת, בדק את התובע וקבע בחוות-דעתו (מיום 2.11.2009), כי דרגת נכותו הרפואית היציבה של התובע בגין הפגימה הרפואית בכתף ימינית הינה בשיעור של 12.5%, מחצית מדרגת הנכות לפי סעיף 41(4)(ג) לתקנות, בגין הגבלה קלה-בינונית בתנועות הסיבוב הפנימי בפרק כתף ימין.

7.         פרופ' שטיין, מומחה רפואי מטעם בית-המשפט, קבע בחוות-דעתו (מיום 20.6.2010) ,כי לתובע דרגת נכות רפואית יציבה, בשיעור של 25%, לפי סעיף 41 (9)(ג) לתקנות, בשל מפרק נד של מרפק כתף ימינית, נכות שיש להגדילה לשיעור של 31% מאחר והתובע עובד בעבודות בניין.

טענות התובע

8.         התובע טוען, כי הנתבעת אחראית לתאונה ולנזקיו. התאונה קרתה בנסיבות אלה: ביום התאונה ה- 31.5.2008, הוא נפש, ביחד עם בנו וחברי משפחה, בפארק המים. לאחר התארגנות במקום, הוא עלה על המתקן על מנת לגלוש במגלשת המים. במקום לא נכח משלח/מפעיל. לא קיבל הנחיות כלשהן באשר לשימוש באבוב ולגלישה במגלשת המים. הוא לקח אבוב וישב על הצד ההפוך, כאשר ידיות האחיזה היו בחלק האחר-התחתון. הוא גלש במגלשת המים. באחד הסיבובים, הוא התהפך ונחבל בכתפו הימינית, בגבו ובראשו. הוא גם איבד את משקפי הראיה וכובע שחבש. הוא חש בכאבים עזים. הוא חשב, כי כאבים אלה יחלפו. הוא המשיך את הנופש, ולא פנה, באופן מיידי, לטיפול רפואי. הוא נמנע מפעילות פיזית. הכאבים החריפו וביום 10.6.2008 הוא פנה לקופת-חולים כללית, לקבלת טיפול רפואי.

9.         אליבא דתובע, בנסיבות המקרה דנן, חל הכלל "הדבר מעיד על עצמו", לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח - 1968 (להלן: "הפקודה"). לחילופין, הוא מבסס את עילת תביעתו על עוולת הרשלנות, לפי סעיפים 35 ו- 36 לפקודה. רשלנותה של הנתבעת התבטאה, בין היתר, במעשים ובמחדלים, כדלקמן: לא הדריכה ולא הזהירה את התובע בדבר השימוש התקין והבטיחותי באבוב והגלישה במגלשת המים; לא הציבה במקום משלח/מפעיל מוסמך; לא העמידה לגולשים מתקן גלישה בטוח, תקין ובטיחותי; לא נקטה באמצעי הזהירות המתחייבים בנסיבות העניין, לשם מניעת התאונה; לא מינתה במקום ממונה על הבטיחות בפארק המים בכלל ובמגלשת המים בפרט; לא נהגה כפי שמחזיק פארק מים ומפעיל מגלשת מים סביר היה נוהג בהתחשב במכלול נסיבות העניין.

10.       התובע טוען לפיצויים במספר פרטי נזק, כדלקמן:

נזק מיוחד

א.        הפסד השתכרות -                              50,000 ש"ח

ב.         עזרת צד ג' -                                        25,000 ש"ח

ג.         הוצאות רפואיות, נסיעה ונלוות -    25,000 ש"ח

נזק כללי

ד.         הפסד השתכרות בעתיד;

ה.        הפסד פנסיה/תנאים סוציאליים;